למה קשה לנו להניע פעולות עסקיות ואנחנו נתקעים גם כשאנחנו צריכים לזוז?

כולנו רוצים עסק שמניב תוצאות, שמפיק רווחים, שמממש את השאיפה הגדולה שלנו כבעלי עסקים ומצליח לגדול בהכנסות וברווחיות: ליצור מהלכי שיווק חדשים,  להיות בפרונט, לבנות מוצרי תוכן מעולים, להיתפס כאוטוריטה ובקיצור – לזוז קדימה.

היכולת לנוע קדימה דורשת מאתנו התאמות תכופות, שינויים, חידושים, יחד עם המציאות המשתנה – אנחנו לא מי שהיינו כשיצאנו לדרך לפני כמה שנים ואנו גם לא מי שנהיה בעוד כמה שנים.

אחד הדברים שמשפיעים משמעותית על ההצלחה העסקית הוא החידוש, הן בדרכי השיווק, הן בדרכי המכירה והן ברמת התוכן העסקי.הקהל שלנו אוהב חידוש: תוכן חדש וצורת הגשה חדשה ובכל פעם שיצרתם חידוש של תוכן או שיווק, ראיתם שנוצרה קפיצה ברמת הענין וברמת המכירות,נוצרה המגנטיות המבורכת הזו של תנועה עסקית חזקה.

שימור ויצירה

היכולת להגיע לעסק שמניב תוצאות וגדילה מונעת משתי פעולות מרכזיות: שימור ויצירה. שימור של התהליכים שכבר מתקיימים בעסק ויצירה ופיתוח של כיווני הכנסה נוספים. הבעיה המרכזית מתחילה בסתירה הבסיסית הקיימת בין שני הצרכים הללו.

בשנות ה-40, חוקר מוח בשם פול מקלין, הגיע לפריצת דרך מדעית ופיתח את ״מודל המוח המשולש״. הוא גילה שהאדם אינו מוח אחד אלא מורכב משלושה מוחות עם שלושה מאפיינים: המוח הזוחלי, האחראי על היכולת ההישרדותית של האדם, המוח הלימבי שאחראי על החלקים הרגשיים והקורטקס שאחראי על החלקים ההשוואתיים, החלקים השכליים.

המוח הזוחלי, הישרדותי, אחראי, אם כן, על פעולת השימור שלנו בעסק וזאת על מנת שהעסק יוכל להמשיך ולהתקיים.
המוח הלימבי, היצירתי, אחראי על המוטיבציה וההנעה הרגשית שעומדת בבסיס הצורך בחידוש.

ובעוד שאנו פוגשים את שני החלקים האלה בעסק, אנו פוגשים את החלקים הללו גם בתוכנו:
החלק החיובי בנו שמונע רגשית (המוח הלימבי) –  שרוצה לפעול, לזוז, לבנות תהליכים חדשים ומרגשים בעסק שלנו, לפתח אותו ולהביא אותו לרמה הבאה שלו.

החלק הנגטיבי בנו, שמונע מהשרדות (המוח הזוחלי), שמפקפק, ששולל ושתפקידו להשאיר אותנו במסגרת המצומצמת שלנו, היכן שלא קיים הסיכון.

מה יכריע את הכף? החלק החיובי או החלק השלילי?
תלוי בהשפעה תחתיה אנו נמצאים ועד כמה החזון, המטרה בתוכנו חזקה.
כי בעוד שיש חלק מסוים בנו שרוצה לנוע קדימה, יש חלק אחר שמעכב.

ממש כמו בסיפור האגדה על הנסיך, שבא להציל את הנסיכה ונתקל בדרקון הנורא. האם הוא יצליח להשלים את מסעו?

קחו את הפוסט הזה למשל.
אחת מהמטרות שלי לשנה הקרובה היא לכתוב יותר. יותר פוסטים, יותר פודקאסטים ולהכיל מערך תוכן מלא יותר ולא מקוטע.
כשהרעיון לכתיבת הפוסט לבלוג, שאותו אני מתכננת זה זמן רב, עלה, מיד עלתה ההתרגשות ואז דקות מאוחר יותר עלו קולות הרקע –
״ יעל זה לא הזמן״, ״את מאוד עסוקה״, ״למען האמת אין לך זמן״, ״את משוגעת שאת הולכת לעשות גם את זה״, ״איך את מתחייבת״, ״את לא תצליחי״

מדהים לא?אבל הקולות האלה חברים שלי.אני מכירה אותם הרבה שנים ולמדתי להפסיק להילחם בהם, לחבק אותם באהבה ולהבין שהם לא יעלמו, הם חלק מהתהליך.

זה כמו שבדרך להצלת הנסיכה, נראה את הדרקון וננופף לו לשלום – ״הי אחי מה המצב? אני בדרך לנסיכה, נתראה אחר כך״.

לצאת לדרך לתהליך של יצירה חדשה בעסק

אז כשאנו מתחילים לצאת לתהליך של יצירה חדשה בעסק: כתיבת וובינר חדש, פרויקט השקה של מוצר חדש, כתיבת פוסט לבלוג, סרטון ליוטיוב, הפקה של כנס גדול, יש מספר שלבים שעוזרים לנו כדי ליצור את המומנטום היצירתי ולא להעצר בספק הראשון:

חלק ראשון – מתחילים ליצור מומנטום עם פעולות קטנות מאוד שמייצרות הנעה. הטריק כאן הוא כמו במגלשה, אתם יודעים איך זה, אחרי שהתחלתם להתגלש יש רק דרך אחת לסיים. בחלק הזה אפשר לאסוף חומרים מעניינים, לומדים ואני אוהבת לעבוד כך שאני שומרת הכל בקובץ דוקס. כאן הדברים מתחילים להתבשל.

חלק שני – משאירים את הרעיון חי וכך יוצרים את המומנטום. מתחילים לדבר עם אנשים קרובים במיוחד (לא הורגי חלומות, אלא אנשים שאנו אוהבים לדבר איתם, שהם חיוביים ויכולים לעזור בהנעת הרעיון קדימה). בחלק הזה, אם בחרתם את קומץ האנשים הנכונים, אתם תתחילו לקבל כיוון הרבה יותר מגובש.

חלק שלישי – הרעיון מקבל צורה, כל יום, או מספר פעמים בשבוע חוזרים אל קובץ הדוקס שמתחיל להתגבש .

קחו שוב את הפוסט הזה לדוגמא. יום שלישי בבוקר. דן ואני מתיישבים למדיטציה ואחר כך אני מנגנת על הגיטרה בעוד דן קורא ספר. ברגע מסוים, (שהיה ללא ספק הרגע הנכון לשאול את השאלה), אני שואלת את דן– על מה אני יכולה לדעתך לכתוב את הפוסט הראשון שלי? וככה בתוך סיעור מוחות של כחצי שעה אנחנו מגבשים רעיון.

אחר כך אני הולכת לקרוא מספר מחקרים בגוגל וחומרים נלווים ואז כשעתיים מאוחר יותר מתחילה את הכתיבה.

חוק ההבשלה

חוק ההבשלה בטבע אומר כי לכל דבר יש את הזמן המתאים שלו. וכך גם לתהליכים יצירתיים ולפרויקטים שלנו ממש כמו לשים תבשיל על האש,

יש תבשילים שדורשים הרבה זמן הכנה – כנס, השקה, כתיבה של וובינר. יש תבשילים שהם כמו דיסת קוואקר – כתיבת פוסט לאינסטגרם, כתיבת פוסט לבלוג, צילום סטורי וכו׳. בעוד שלכתיבת פוסט נדרש סיעור מוחות של חצי שעה עם דן, כתיבת מצגת דורשת מחקר של שעתיים והפקת כנס דורש יום סיעור מוחות עם הצוות שלי. אנו צריכים לקחת בחשבון את תפקיד הזמן בתוך סדר הגודל של הפרויקט.

מה שחשוב לזכור הוא שכשאנחנו מכוונים מבחינה פנימית למטרה עסקית, כשיש לנו חזון, קל יותר להתגבר על החלקים השוללים שמסמנים לנו להישאר בשימור ובצימצום ושיבואו לידי ביטוי גם מבחינה כלכלית. כשאנו מתגברים על החלקים האלה, אנו מצליחים לזוז בקלילות, ליצור את המגנטיות שהיא תוצר של תנועה וחידוש וליצור לעצמנו את החיים שאנחנו רוצים באמת.

פעולות לתזוזה קדימה

הנה הפעולות הנדרשות כדי להפיק תנועה ולזוז קדימה:

  1. לדעת מה אני רוצה להפיק ברמה העסקית
  2. לדעת מה פרק הזמן הנדרש כדי ליצור את הפרויקט
  3. לשרטט פעולות קטנות התחלתיות וקלות שיוצרות את המומנטום להמשך התהליך, ששמות אותנו באמצע המגלשה, בלי אפשרות לחזור לאחור.

יעל גלזר

 

יעל גלזר
על הכותב
יעל גלזר
כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. קטי שוורץ

    יש לך דרך מאוד מיוחדת ומהנה להעביר מסרים, גם אם הנושא מוכר וידוע למי ששומע זאת.
    אהבתי את מבנה ההרצאה ותוכנה. עובדה! זה הידהד לי והוסיף עוד שכבה, לגרעין הידע בנושא.הכנסת כמה משפטי מפתח שקל לזכור אותם והם עוזרים להטמיע ולהחזיק את הנושא בראש
    תודה רבה!

  2. בטי נורני

    נהנתי מהשיתוף והתוכן שלך בסדנא של הדי